צליל הצלול

לפני המילים,
כמו סוף העולם,
או אולי תחילתו
מחפש
מילות אחיזה
שישלפוהו
מתוך
התוהו ובוהו
של לפני
יום אחד.

האם אטבע בסערות טבעי,
ואובד.
או שמא
אצלול אל צליל הצלול,
ותתגלה.
שירת הלב.... להמשך קריאה >>

מילים פזורות באויר

מילים פזורות באויר,
מרכינות ראש
אל מול עושר התנועה
המנסה להדחס
אל כמה סימני אותיות.

מרחב שטוף
זמנים
נרקם ברשת חוטי זהב
הפועמת
פעימה שברירית
של חלופיות
הרגע הזה.

בקידה עמוקה
אני מודה
לאלו
המסכימים... להמשך קריאה >>

אל מול שאלתך

אל מול
שאלתך
קפאה בי האמת.
אוטמת כל סדק
בלב.

לשאלתך,
עניתי מילים קפואות,
רועדות
מִקּוֹר כֵּנוּתָן.

ברווח בין הפעימות,
התעוררה הרוח.
מניחה אמת עתיקה על גלי קול העכשיו,
נושאת אותה ברכות,
אל... להמשך קריאה >>

רפרוף הפרפר

עולם שלם נדחס אל תוך אותיות.
נאחז במילים
כמו בסירות הצלה
הנסחפות בזרמים
הסמויים מן העין..

"החופש פנוי להובלות", רפרף פרפר בכנפיו,
לפני שהחליף את משמרתו.... להמשך קריאה >>

חזרה הביתה

רציתי לספר להם את כל מה שאני לא.
אבל הם ראו את כל מה שאני כן.
וסיפרו לי על כך.
וכשהסכמתי לה,
לאהבה הפשוטה... להמשך קריאה >>

דלת אכזבותיי

נקשתי שוב ושוב על דלת אכזבותיי.
בנחישות השבוי העומד כפסיעה מהחופש.
כל-כך נחושה הייתי,
עד שלא ראיתי,
שהקירות כבר נפלו,
רק הדלת עומדת
איתנה,
נאמנה לנחישותי.

 

צילום: עמליה... להמשך קריאה >>

האישה בשער

בשער,
יושבת אישה.
מגישה
חצי כוס מים צלולים,
לעוברים,
וגם לשבים.
יש, שימלאו את הכוס בדמעותיהם.
יש שישתו מן המים,
ויש שישבו, ויתבוננו אל תוך בבואתם הנרגעת.
ואז,
יחצו הם... להמשך קריאה >>

הקוראים באמת

הקוראים בָּאמת,
רואים ניצוצות בין קווי המילים.
ריצודים קלים של אור במרווחים המשתנים שבין האותיות המתחלפות.
כן.
בָּאמת.
זה כל מה שרואים.
המילים אינן אלא ניצולות... להמשך קריאה >>

2017

כתבי את שאומר לך.
בזהב תכתבי.
ככלה ביום חתונתה,
כתבי,
את הברכה והקללה.
הסיטי וילונות, פן תיכנס רוח זרה, פן תסנוורך השמש,
סגרי את הדלת, פן... להמשך קריאה >>

Thank you Mr. Cohen

כשאני עומדת בכניסה לשיר שלך, אני תמיד מצלצלת בדלת.

ב Am, ב E או ב Em... האקורדים הכי טריוויאליים בגיטרה, אלה... להמשך קריאה >>

לקחת את הזמן. ולהגיע

אפשר לדלג לשורות האחרונות.

אפשר גם לקחת את הזמן,
ולהגיע.
.
.
.

התירו לאט,
את קצוות ה *כֵּן*
שהדקתם וקיפלתם קטן
לצורך המסע בלבד.

איחזו בקצוות ונערו... להמשך קריאה >>

חתימה טובה

המתבוננים בָּאֱמֶת
רואים דימיון,
או אלוהים.

מי הוא מי?
זה הוא זה.

כדאי לקרוא כמה פעמים.
עד חשיפת השורש אל השמש,
ובאור,
לשים לב
באותיות הקטנות,
לפני החתימה.

צילום: עמליה גולד... להמשך קריאה >>

שנה טובה

הכל יקרה מהר השנה.
כך נראה.
כך נראים פני הדברים.
חלקים, מהירים, מבריקים, כמו סלעים אחרי הגשם, כמו שביל שהתלטש והתמרק בצעדי פוסעיו... להמשך קריאה >>

השלה

אני לא מוסיקאית.
אני לא זמרת.
אני לא יוצרת.
אני לא סופרת או משוררת.
אני לא אמנית לחימה.
אני לא מורה.
ולא. זה לא פוסט שלילי.
זה... להמשך קריאה >>

כולנו יודעים

לכולם זה קורה.
לכולנו.
הידיעה הזאת.

קול שאין לו צליל,
ידיעה שאין לה מילים ברורות,
איזו קלילות רגעית בגוף שיודע מהו הצעד הבא.

יש כאלה שנולדים... להמשך קריאה >>

התחלה

היכן מתחילים?
האם בכלל יש התחלה?
רצף דחוס של תנועות היום-יום, מחשבות, דאגות, מחויבויות. רעש בלתי פוסק של ה"עולם האמיתי" מערפל ומחניק צלילות... להמשך קריאה >>

אנשים מאושרים באמת

אצל אנשים מאושרים באמת רואים את העצב בעיניים.
העצב יושב לו עמוק בתוך האושר, מחובק.
הוא יודע שהאושר לא ינסה לשנות אותו... להמשך קריאה >>

אמונה

אמונה לא צריך להזין.
על אמונה נשענים.
נשענים, ואז היא מתגלה.
נשענים עוד פעם והיא שוב מתגלה.
ככה,
עד שמתחילים להרגיש שהיא זו שדוחפת אותנו... להמשך קריאה >>

קשת בענן

חיפשתי אותן בכל מקום.
הזזתי,
הפכתי,
טיפסתי,
עליתי,
ירדתי,
חפרתי, הוצאתי, הכנסתי....

כלום.
נעלמו.

וכשהתישבתי לתהות מתי ראיתי אותן לאחרונה,
שמעתי לחשושים עדינים של "ש...ש..." ו"הססס... הסססס....", מגיעים מהפינה.
מבט קליל... להמשך קריאה >>

כובד הראש וקלות התנועה

יום אחד,
הרים כובד הראש את ראשו ופקח את עיניו לרווחה.
מולו, עמדה יחפה וצוחקת קַלּוּת התנועה.

עומדת מולו, על קצות אצבעות, כתר... להמשך קריאה >>

הסכמה

בין האחיזה לבין השחרור יש הסכמה.
הסכמה שהיא כמו אנחת רווחה.
כמו נשימה עמוקה.
כמו הכניעה שיש בחיבוק.
הסכמה שהיא אומץ הלב הטמון ברפיון.
וכשזו... להמשך קריאה >>

השלום דורש אימון

השלום דורש אימון.
אימון של שלום.
שייטמע בנו. שנכיר את הרמה התאית שלנו בו, שנכיר את תחושותיו, את תנועותיו, את צליליו.
שיהפוך להיות... להמשך קריאה >>

לא מנצחים הרים

זה היה ממש מזמן.
לפני 2000.
באמצע מצוק, אחרי צעד קשה במיוחד, סיננתי: "ניצחתי אותך, הר".
ואיך שיצא המשפט מהפה ידעתי שטעיתי.
הוא היה... להמשך קריאה >>

הסתכלו קרוב

הסתכלו קרוב,
הכי קרוב,
ותגלו את הטוב,
שבכם.
ואם בטוב הזה היו כמה טיפות של רוע,
סימן שהסתכלתם רחוק מידי.
אז תתקרבו עוד.
קרוב קרוב,
עוד קרוב,
הכי הכי... להמשך קריאה >>

יום יפה במיוחד

היום הוא יום יפה במיוחד.
כזה יום יפה עוד לא היה ולא יהיה.

מזל.
מזל ששמתי לב.
מזל ששמתי את ליבי ביופיו
של היום הזה.
כי... להמשך קריאה >>

הרוח החופשיה

היא תמיד תהיה חופשיה.
הרוח.
חופשיה בשירתה, חופשיה בריקודה.
והגוף, נשרך אחריה, מנסה לחקות את קלות תנועתה.
ולא פעם, מתיישב הגוף, מתוסכל, עייף מניסיונתיו... להמשך קריאה >>

החברה להגנת מיכל

"המילים האמתיות הן אלו של הלב", כך אמרו לי.
והיו שאמרו, "המילים היוצאות מהבטן, שם, שם נמצא הדבר, שם נמצא הכל."

אז... להמשך קריאה >>

כנפיים – הוראות הפעלה

כנפיים יש לפרוש לאט לאט, בקצב מדוד כמו נשימה או דפיקות לב.
בתהליך פרישת הכנפיים, במיוחד בפעמים הראשונות, יש לתת תשומת... להמשך קריאה >>