דרך הפשוט

מהלך מעודן ומפתיע של גילוי מחדש של האור שאנחנו, ומציאת נתיביו בעולם.

אפשר להמשיך לקרוא, או להכנס לכאן – לאתר החדש של הפשוט

מהלך של שנה, המחולק לארבעה מיני-קורסים עצמאיים, בו אנו לומדים שפה, מאמנים תנועות, ומתרגלים כלים המכוונים אותנו לחיבור פשוט ואינטימי עם עצמנו והעולם, לראייה בהירה ויצירתית של הדרך שלנו, וליכולת לנוע בשמחה, בחמלה, ובאהבה בכל מרחבי חיינו.

המהלך מבוסס על ארבעה שערים,
בכל שער אנחנו לומדים, מאמנים ומטמיעים מרחב רוח אחר דרך ישיבה שקטה, שפה, תנועות, קול, ודימויים המחדדים ומכוונים אל מהות.
כל שער מכוון אל מרחב רוחי אחר ומכאן שלכל שער מנטרה משלו, דימוי משלו, וכלים תנועתיים ואנרגטיים מיוחדים לו.

 

על השערים:

שער השלום – התמקמות ברגע הזה.
השכנת שלום יוצרת תנועה מעודנת של השלמת כל המרכיבים בנו.
שלום מתהווה כאשר אנחנו בהסכמה עמוקה למה שמתקיים ברגע הזה,
מתוך כך, בעדינות, מגלים שאין בנו דבר מיותר – שכל תפיסה, מחשבה, רגש, זכרון, חוויה – מייטיבים או כואבים,
הם אנרגיית חיים המבקשת נתיב זרימה.
בשער השלום אנחנו לומדים את מלאכת המפגש עם עצמנו בזמן רגע עכשיו, ובניית קווי מתאר לאנרגיה לזרום בנו.
קו המתאר של הרגע הזה הוא ציר קו האורך הפועם בנו בין שמים לארץ, העובר דרכנו, מחבר אותנו אל מקור אדמה ומקור שמיים.
מלאכתנו היא לעדן, לרווח, להבהיר, להתקרקע, להתעגן, ולהתמסר לנוכחות מלאה של רגע עכשיו.
כאן נמצא הפתח אל האושר.

שער הרצון – התמצאות ותנועה במרחב המשתנה.
תנועת רצון היא תנועת האור שאנחנו במרחב הזמן.
רצון הוא הביטוי העמוק, האמיתי שלנו, הוא האור הנע בעומקם של צרכים.
בשער הרצון  אנחנו לומדים את נתיב כוונת הלב, את ההבדל בין צורך לרצון,  אנחנו לומדים את התנועה המשלימה והמייטיבה בינהם,
כיצד לנוע בעולם על פי טבענו, על פי הביטוי המבקש לנוע דרכנו, מתוך חיבור עמוק לעצמנו, לבריאה,
ומתוך ראייה עמוקה, שכל אדם או חוויה הנקרים בדרכנו הוא עבורנו לצמיחה, להשלמה ולגילוי מי שאנחנו.
בשער זה אנחנו מגלים את הריקוד המשלים והמעצים בין נוכחות כאן ועכשיו לתנועתנו במרחב הזמן היחסי –
בתוך תנודות הרגש, בתוך תהפוכות החיים, בתוך מפגש עם אנשים, רצונות וצרכים.
כיצד, במפגש עם "החיים", אנחנו ממשיכים להתפשט ממלבושנו, לקרון מאורנו ולצמוח בתוך החיים.
כאן נמצא הפתח למימוש.

שער האהבה – מנהיגות ממקום חדש.
אהבה היא כוח בריאה. הממיס מבנים שזמנם תם. אהבה היא כוח מְעַבֵּר, מוליד, מצמיח.
מצע של אהבה הוא מרחב האַיִן, המקום הפנוי ממנו בוקע היש.
במנהיגות של אהבה אנחנו לומדים את שתי התנועות האלו: להניע רצון מתוך חיבור עמוק לעצמנו ולבריאה,
ולפרוס בתוכנו וסביבנו הזמנה ואפשרות לכל הנוגעים בדבר לצמוח, להתגלות ולהאיר.
כאשר אני מנהיג.ה מתוך אהבה, אהבה מתרחבת ומעמיקה, בי, ואדוותיה מגיעות אל עולם ומלואו.
כאשר אני מנהיג.ה מתוך מרחב של אהבה יעדים ומטרות מתגלים כמניע ליציאה לדרך חדשה וכהזמנה לגילוי וצמיחה.
מרחב של אהבה מאפשר לי לראות דרכים צדדיות, חיבורים מפתיעים ומימוש פשוט ומשמח.
כאן נמצא הפתח לשפע.

שער העידון – חוכמת רוח בגוף.
עידון היא יכולת לראות את מורכבות הריבודים.
עידון הוא היכולת שלנו להפגש עם עצמנו והעולם בתום ובפליאה.
חוכמה היא היכולת שלנו לראות את מורכבות הריבודים ולהרגיש את פעימת התנועה טרם ניראות.
כאשר תום ופליאה הן איכויות נגישות לנו מתעוררת היכולת הטבעית שלנו להתמיר אנרגיה שהתגלמה בתפיסות, רגשות, זכרונות, לאנרגיה טרייה,
פועמת, המניעה אותנו אל מרחבים חדשים.
וכאשר פעימה כזו מעמיקה בנו, מתהווה חוכמה המכילה בתוכה את האישי והאוניברסלי בו זמני,
ומכאן ענווה, חמלה והוקרת תודה הופכים לצבעי הרקע על קנווס חיינו.
כאן נמצא הפתח לשירות.

מה חוו משתתפים?

• " דרך עדינה ומרגשת להתקרב אל עצמנו, אל נקודת הטוב ואהבה שאינה תלויה בדבר בתוכנו."
• "מלאכת התקרבות מעודנת שלנו אל עצמנו במעגלים שהולכים ונעים מבפנים החוצה… מלאכת צמיחה עדינה שהיופי שלה הוא הדרך שבה היא נשזרת בחיי היומיום". צמחה בי – "ידיעה פנימית ורכה של עוצמה. של המרחבים שמיטיבים איתי ואיתה, שמאפשרים לה לצמוח ולהתגלות. וחוזה פנימי חדש להיות קרובה וטובה אלי. "
  רותם קפלן-שובל.
• "את הפשוט אבקש הוא מהלך עדין של צמיחה והתעוררות. תהליך של הארת המקומות המתוקים והמצמיחים החבויים בנו והשלת המיותר המכביד עלינו."
  מה צמח בי? – "אני חושבת שהדבר המשמעותי ביותר שצמח בי הוא שקט פנימי ממקום של השלמה. השלמה ואמונה כי אני יודעת את דרכי. שחרור המחשבות הבלתי פוסקות על מה יהיה ומה אני אעשה כשאהייה גדולה ושהייה במה שקיים עכשיו."
  לימור לופו-וולנסקי.
• "תנועה מיטיבה שמחברת אותך פנימה, לפשטות וליופי. מרחב של אמת ולב."
  צמחה בי – "היכולת לומר שלום ולשהות עם מה שיש. כניסה פנימה, אישור פנימי וחיזוק משמעותי מאוד של המרכז ממנו אני נעה בעולם. תנועה שקטה והרמונית. הטקס, היחד, הפשטות והנדיבות. אמונה, תקווה, שמחה ויצירה"
  מרגנית ארז.
• "מהלך למפגש עצמי – פיזי ורוחני. בקצב אישי בתוך קבוצה- ההישענות על ההתקדמות הקבוצתית נותן לך חופש להיות פעם מובל ופעם מוביל ופעם רק צופה."
  צמחה בי – "אמונה בתום, הוא הפותח לי דלתות ומראה לי שערים לחצות בדרך עם/אל עצמי".
  רם שחר.
• "…מאוד מרענן שללא קשר מה קורה סביב יש לך אפשרות פשוטה להתחבר, בהרבה פחות מאמץ, ויותר פשטות וקלילות."
  צמחה בי – "אופטימיות, דרך לפשטות, חיבור עצמי."
  משה הכהן.
• "בסופ"ש הייטיב איתי לוח הזמנים, הרגשתי בחופש ולא בלחץ להספיק. הרגשתי בזרימה. מאד הזמינה וסיקרנה אותי היצירתיות שלך, הביטוי העצמי המלא הנוכח. ההדפסה של החומרים. הוצאה של הרוח אל הפועל ללא פשרות, ברמה, ובדיוק. גודל הקבוצה היה מדוד ונכון. היה מקום לכולם ברווחה. בחלל וביכולת להתבטא."
  מה צמח בך? – "צמח בי האימון, הרוטינה שיוצרת תמורה. השאיפה לשקט התבססה."
  רוני טנא-כהן
• "בשיחות אישיות ובקורס "את הפשוט אבקש" עברתי דרך, נפתח לי שער, הסכמתי לשחרר מה שלא התאים ולבחור במה שכן. וברגע שבחרתי העולם התחיל לשנות צורה, התמקמתי בתוכו יותר בנוחות, הבנתי, התנשמתי.
  תודה רבה מיכל על הנתינה, העדינות, הקבלה, והחכמה."
  שלומית יוסיפוב.

 

את הפשוט אבקש  – רקע:

המתנה הגדולה ביותר בזמן קורנה הייתה שה"לא נודע" קיבל את מרכז הבמה.
פתאום אי אפשר היה להחביא אותו, להעלים אותו מאיתנו בתוך יומנים, לוחות זמנים, מחויבויות, הקשרים, יעדים וכו'.
בבת אחת נפער רווח,
ואליו,
הרגשנו,
שקורס כל מה שיציב ובטוח בחיים.

העולם היום עסוק בהגשמה.
זו שאלה שמתקיימת בכל מקום –
איך אגשים את עצמי?
איך אגשים את חלומותי?
שאלת המהות – מי אני? נאחזת ואולי אף כלואה, בשאלת ההגשמה שאנחנו מונעים ונעים ממנה ואליה, כאילו זו האחרונה תציל אותנו מהלא ידוע האינסופי הזה של הקיום.

בקורונה,
נתיבי ההגשמה נקטעו באחת.
השאירו אותנו נטולי הקשרים אל מול הרווח שנוצר, שלא היה ברור האם ומתי יחזרו קווי המתאר התוחמים את תנועת חיים אל תמונה שאנחנו רגילים בה.

אל המרחב נכנסה מילה חדשה שכולנו מכירים – החלמה.
המילה הזו נפתחה עבורי כמו קסם.
פשטה הקשריה ומלבושיה – ובאחת סיפרה לי – שזמן חדש ניכנס אל עולמנו.
זמן החלמה.

החלמה שונה מריפוי.
ריפוי עוסק באיחוי המבנים הפיסיים, הרגשיים, המנטליים, האנרגטיים – כך שנוכל להלך יציבים ובטוחים בחיים.
החלמה עוסקת בגילוי האור, בגילוי הפשוט ממלבושיו, בגילוי הטרי, בגילוי החלום המתהווה.
זמן החלמה במובן הזה הוא חזרה אל הזך, אל המעודן, אל המאיר, אל החלום שאנחנו.
זמן לפשוט את מלבושי ההגשמה, את ההקשרים שעל פיהם בחרנו את נתיבנו, את היחסים שעל פיהם אנחנו מגדירים את עצמנו, את מערכות היחסים על פיהן אנחנו ממלאים את הצרכים שלנו.
זמן החלמה הוא זמן התעוררות אל המהות המבקשת להפציע, להאיר, מבעד למה שכבר הוגשם.

המהות שאנחנו,
שהיא האמת שאנחנו,
שהיא מקום.
חלק מפעימה גדולה של רשת עדינה של התהוות, רשת תנועת חיים עוד לפני שאנרגיית חיים קיבלה צורה מובחנת, תלויית הקשר יחסי של יותר/פחות, זה לעומת זה.
מקום של לפני מילה, לפני כוונה, לפני רצון, לפני עמדה, לפני חלום.
המקום בו החיבור שלנו אל מקור, אל בריאה, הוא פשוט ומיידי, מעדן ומעצים בו זמנית, מניח אותנו מעוגנים ומחוברים בתנאים משתנים, ומרחיב בנו שקט וחיבור גם בזמן שינויים דרמטים, גם בזמן שנחווה עבור רבים מאיתנו ככאוטי.

את הפשוט אבקש התהווה על מצע דברים אלו.

תפילתי העמוקה היא שנתעורר אל האמת הפשוטה שהיא אנחנו,
בחמלה, באהבה ובתנאים מיטיבים,
שנראה את היופי הטמון בליבנו וסביבנו,
וכך,
יהפוך הפשוט
למופלא.

אמן כן יהי רצון.

באהבה,
מיכל

עוד פרטים, או קביעת זמן לשיחה הכרות:
Michalbaron18@gmail.com
054-8030119